פתיחה
ב – 6/5/2011 נתן מאיר דגן בן 65 שהיה ראש המוסד 8 שנים עד ינואר 2011 הרצאה בירושלים.
מספר ימים לאחר מכן נשא דברים יובל דיסקין בן 55 ראש השב"כ במשך 6 שנים המסיים תפקידו במאי 2011 בתל אביב.
האירועים
בתחילת ינואר 2011 הצית את עצמו רוכל טוניסאי למוות
זה היה האות למהומות שהביאו להפלתו של הנשיא בן עלי ובריחתו לאחר כ - 25 שנות שלטון ב 14 ינואר מטוניס. בינתיים הממסד ממשיל להחזיק בשלטון.
זמן קצר לאחר מכן פרצו מהומות במצרים ובתחילת פברואר הודח הנשיא מוברק מהשלטון
באמצע מרץ התחיל גל של הפגנות בסוריה בכמה ערים כמו דרעא ובניאס שעדיין לא שכחו והשלטון נוקט באמצעי דיכוי קשים נגד המתקוממים.
בלוב פרצה מלחמת אזרחים בסוף פברואר בנסיון להפיל את קדאפי
בסוף ינואר החלו הפגנות נגד הנשיא סאלח בתימן
בבחריין התחילו המהומות בתחילת פברואר ודוכאו ע"י כוחות סעודיים באמצע מרץ
המדינות הערביות הן ברובן מדינות נחשלות שלטון לא דמוקרטי בין אם מלוכני או צבאי כלכלה כושלת למעט מדינות הנפט ונאמנות שבטית
מה שבולט שהוסר מחסום הפחד
מצרים
המשטר במצרים מאד ריכוזי ומתערב בחיי האזרחים ובירוקרטיה עניפה כדי לשל משכורות למאות אלפי בוגרי האוניברסיטאות
מוברק הזקן והחולה הודח והשלטון עבר לשר ההגנה שמונה על ידו.
שר הפנים והאישים האחרים שהודחו היו הקבוצה היריבה לשר ההנה גנרל טנטאווי ויריביו
רוב המפגינים בככר אלתחריר היו אנשים פשוטים ללא מחשבים או טלפונים.האנשים שרואיינו ע"י הכתבים ראיינן משכילים אבל הם היו מעוט בין המפגינים
אחת הסיבות העקריות לפרוץ המהומות היה רצונה של סוזן מוברק למנות את הבן גמאל כיורש.
המעמד הבינוני שמר על בתיהם מפני הבוזזים.
הכלכלה המצרית מבוססת על הכנות מתעלת סואץ, נפט, תיירות וסיוע אמריקאי. אם השלטון יעבור לאחים המוסלמים כל המקורות האלה יתייבשו ולכן אין סיכוי שזה יקרהמאיר דגן אומר שבמצרים לא חשוב איך מצביעים אלא איך סופרים את הקולות ונראה לו שהממסד הנוכחי לא יוותר על עמדות הכוח שלו. פרופסור אלי פודה סבור לעומתו שאנו בתחילה של רפורמהמהפכה מושג השאול מהשנויים במזרח אירופה ב 1989 וכי מצרים תהיה מודל לחיקוי בארצות אחרות.
את יחסה של מצרים לישראל הוא הגדיר כאל פילגש.המצרים רוצים לקיים יחסיםאך בהחבא.להינות מכל העולמות מבלי שמישהו יידע.
סוריה
בסוריה שולט מיעוט עלאווי שמהווה 15% מהתושבים ותופס את רוב עמדות המפתח בצבא ובממשל אסד יודע שמדובר במלחמת קיום ושהפסד פירושו מוות שלו ובני עדתו "או שאני נשאר או שאני ז"ל". לדעת דגן לישראל טוב שאסד יודח היות ובמשטר סוני היחסים עם חזבאללה ואיראן יחלשו. בסוריה רוב התושבים אינם דתיים ולכן האחים המוסלמיים לא יתפשו את השלטון.
לוב
לוב היא מדינה בעלת אופי שבטי וקדאפי נמצא באותו מצב כמו אסד ולא יברח.
לעתו של דגן כש סיכוי שהצדדים יגיעו לפשרה אחרת יתכן והמצב יתדרדר ל"סומליזציה"
דהיינו ארץ ללא שלטון.
תימן
לאחר 30 שנות שלטון של הנשיא סאלח יתכן והמצב יגלוש למלחמת אזרחים בין הרוב השיעי לבין הסונים.
המונרכיות
סעודיה ירדן מדינות המפרץ ומרוקו
למעט הפגנות ספורדיות המשטרים שם שמרו על יציבות.המלכים הם חלק מהמסורת והחברה מקבלת אותם.הם נזהרים מלדכא בכוח מחלקים כספים לאשי שבטים וחמולות ומחליפם ראשי ממשלות בשיטת הכסא המוסיקלי.
בארצות המפרץ רוב התושבים פועלים זרים ואזרחים נהנים מהטבות כספיות רבות.
סודאן
בעקבות חלוקת המדינה צפויה מלחמה בין צפון לדרום שלא על רקע דתי.
עיראק
עיראק שקטה היות ויש שם קואליציה בין הפלגים השונים אל המשטר אינו יציב.
טורקיה
טורקיה יודעת שלא תכנס לאיחוד האירופי.יש לה בעיה בין חילוניים ודתיים וכן המיעוט הכורדי.היום הם השער הכלכלי היבשתי לאסיה והם מניחים צנורות נפט מאיראן ואזירביג'ן וזה מעמת אותם עם הרוסים.
הם רוצים להנהיג את העולם הסוני כפי שעשה הסולטן חליף המאמינים אולם סעודיה וארצות המפרץ מתנגדות היות וראש הממשלה ארדאוון נתפש כאדם דתי.
איראן
מדינת מעוטים ,כמחצית פרסים מיעוט אזרי גדול שעליו נמנה המנהיג הדתי חמינאי וכן בלוצ'ים אווזיים זראטוסטרים וערבים.
יש להם מוסדות שלטון יחודים כמו מועצת המומחים ומועצת האינטרסים הלאומי שתפקידם לקבוע יעדים לאומיים וליצור הבנה בין העדות השונות.
איראן רוצה להיות מעצה אזורית והנהיג את העולם השיעי.
בבחירות 2009 התמודדו הקבוצות הבאות:שמרנים מסורתיים הנאמנים לחמינאי. שמרנים פרגמאטיים שבניהם ראש עירית טהרן.רדיקלים מהפכניים בראשות של אחמנידג'אד. הם רוצים ליצור תוהו ובוהו בעולם כשלבסוף יבוא המהדי-המשיח
איראן רוצה שליטה במפרץ.הם מנצלים את הפזורה הלבנונית השיעית בעולם לקידום מטרותיהם המהפכניות.החזבאללה החמאס והג'האד הם אירגונים התלויים בהם.
ישראל נתפשת כמוצב קדמי של המערב.פיתוח הגרעין הוא בעקר תעודת בטוח נגד המערב כפי שעושה צפון קוריאה. בניגוד לעיראק 1981 שם היה כור גרעיני אחד מתקני הגרעין מפוזרים ויש
400 ק"מ של מנהרות.תקיפה באיראן היא מעשה מטופש. לאיראן יש מאות טילים שהם יכולים
לירות לעבר ישראל.
יש אפשרות של מלחמת סייבר כפי עשתה רוסיה באסטוניה וגרוזיה.
המצב הבינלאומי
הזמן פועל נגד ישראל. דיסקין חושש שללא יוזמה מדינית ישראלית אנו עלולים להגיע לעימות עם הקהילה הבינלאומית.
פלסטינים
הפלסטינים מאוחדים בדרישה להקים מדינה בעוד ממשלות ישראל לא הגדירו מה הם גבולות הביטחון של המדינה. היו כבר 20 הסכמי פיוס בין הפלסטיניים דעה שם דיסקין תומך בה.
מדינות ערב אדישות למצב של הפלסטיניים והחשש הגדול בעקר של סעודיה ומדינות המפרץ הוא מאיראן.
השלום אינו מטרה היות ומה שחשוב זה להבטיח את קיומה של מדינת ישראל
דיסקין סבור שספטמבר 2001 טומן בחובן סכנות רבות וכי בשטחים עלולים להתרחש אירועים חמורים
עסקת שליט
שחרור המחבלים בעקבות עסקת טננבוים לשטחים הביא לרצח 231 ישראלים.הוא מסכים שישלחו אותם לגלות רצוי לאירלנד.
סיום
בעולם הערבי אין צונאמי לא אביב עמים ולא בטיח.
מקורות
הרצאה של ראש המוסד לשעבר ילד 1945 שפרש מתפקידו בינואר 2011 שפורסמה גם ב"הארץ" ב8/5/2011 ערב יום העצמאות ה 63.
דברי ראש השב"כ שפורסמו ב"מעריב" ב - 12/5/2011
